שפיטה עצמית - להסתכל על החיים ולצאת מהלופ - תומר יעקב ישראלי

אני הרבה זמן חשבתי מה לכתוב כאן. שפיטה עצמית קיימת אצל כל אחד, זאת תוצאה מכך שכולנו דומים בסופו של דבר. יש כאלו שלומדים משפיטה ויש כאלו שמרגישים לוזרים וחסרי יכולת. אני כאן בשביל החלק השני, אלו שמרגישים כל הזמן חסרי יכולת.

אני הייתי ככה שנים על גבי שנים, בכל יום אמרתי לעצמי למה לעזאזל היא לא רוצה אותי? אני מכוער?

הייתי גם אומר לעצמי ״אני לא אצליח בחיים״, ״אני אשאר בכל יום אותו דבר עד שאני אמות״.

ככה זה היה מגיל 12 עד גיל 19.

אני תמיד הייתי עצוב כי כל פעם קיבלתי כאפה מהחיים שאני לא שווה כלום ואז ביום בהיר אחד משהו השתנה.

חבר טוב אמר לי שהוא שמח שאני נמצא בחיים שלו, קיבלתי מן נקודת אור קטנה שממנה התחיל השינויי עבורי.

ניסיתי להבין מה המקור לכל השפיטה הזאת.

שאלתי את עצמי שאלות שאני חושב שכדאי לכם לשאול את עצמכם:

1. ממתי אני באמת שופט את עצמי?

2. האם אני זוכר את הפעם הראשונה שזה קרה?

3. איזה מקרים גורמים לי להתחיל לשפוט את עצמי? 

4. האם אני לומד מזה או נפגע מזה? 

5. אני משתפר אחרי זה?

6. אני סובל מזה?

7. מה אני יכול לעשות כדי להתמודד עם זה נכון?

לאט לאט גיליתי שהמקור הגיע מהילדות שלי.

תמיד אנשים היו שופטים אותי בין אם זה נראות או התנהגות.

הבנתי שאני בכוונה הייתי מוקצן כי זה גרם לאנשים לתת לי יחס בין אם הוא שלילי או חיובי.

זה מה שגרם לי לשפוט את עצמי כל הזמן, אני הייתי מקשיב רק לשלילי.

תענו על השאלות שרשמתי למעלה רגע ותנסו להבין לעומק מאיפה השפיטה שלכם באה.

אחרי שהבנתי את זה, אמרתי לעצמי שוב ושוב את שאלה מספר 7  (חזרתם לראות מה השאלה בטח).

השאלה הזאת היא הגורם העיקרי להפחתת השפיטה העצמית. 

מה שאני עשיתי בכל פעם ששפטתי את עצמי צעקתי בלב "עצור", פעם ועוד פעם עד שזה נעצר.

לפעמים היו רגעים שצעקתי ממש בקול.

זה מה שעזר לי לשלוט בזה וזה יכול לעזור גם לכם.

בסופו של דבר כל עוד בן אדם שופט את עצמו ומסתכל על הצד השלילי הוא לא יתקדם.

מותר וצריך לשפוט את עצמנו, את המעשים שלנו, גם כחיוביים וגם כשליליים.

היתרון והחיסרון בעולם הזה שכל אחד שופט את עצמו, חלק יכולים ללמוד, וחלק מנסים אבל לא יודעים איך. 

הנה עוד משהו שעזר לי: 

בכל לילה לפני שהייתי הולך לישון, הייתי רושם במחברת כמה פעמים שפטתי את עצמי היום, כמה פעמים נפגעתי ממה שהייתי אומר ובאילו מקרים זה עלה.

לאט לאט גיליתי דפוס מסוים, זה תמיד קרה לי כשהסתובבתי עם חברים שמזיקים לי.

אני ממליץ לכם גם לרשום במחברת גם למצוא את הדפוס שלכם. בסוף תמיד יש טריגר שגורם לזה לפעול.

בוא נמשיך לחלק האחרון:

תראו אנחנו נמצאים בעידן שבכל הרשתות אנחנו רואים אנשים עם כסף, שרירים, בנות או בני זוג.

בקיצור שמחה או אושר או איך שתקראו לזה.

אבל מה שאף אחד לא מראה, זה כמה חרא לו, כמה הוא שופט את עצמו.

אז תפסיקו להשוות את עצמכם לאחרים, כי מה שאתם רואים זאת בדרך כלל לא האמת. תתרגלו להשוות את עצמכם למי שהייתם יום לפניי - ככה תתמידו להשתפר.

וכמה משפטים לסיום.

כולם שופטים את עצמם, אבל לא כולם יכולים ללמוד מזה,

תפתחו את העיניים והלב ותתקדמו למסע אמיתי והמאתגר.

גאה בכם שהגעתם עד לכאן המון בהצלחה!

תומר יעקב ישראלי.